אודות איסלנד

איסלנד היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפון מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם כאשר שטחה הוא 103,000 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה כ־332,750 נפש בלבד ומחציתם מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק. האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז־אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר Hvannadalshnjúkur שגובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון Vatnajökull , הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקיה. איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורווגים ומתיישבים קלטיים סקוטים ואירים במהלך המאה ה־9 וה־10. על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלאנדנאומאבוק, ספר ההתיישבות, שגרסתו הנוכחית היא מהמאה ה־13, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג אינגולפור ארנרסון (Ingólfur Arnarson) שהתיישב במה שלימים יהיה רייקיאוויק בסביבות 870 לספירה. על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות איריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד, וכעבור דור יצא בנו של איריק לייוו אייריקסון מגרינלנד והגיע לאמריקה הצפונית. האקלים של החוף של איסלנד הוא סובטרופי. תחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. כ־40% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשייתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. כ־5% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תופעות הטבע הייחודיות של המדינה מעודדות תיירות, המהווה מקור חשוב למטבע זר.