העיר ניס, צרפת (צילום: Instagram @_mauuve)
- היסטוריה יהודית מרתקת עוד מימי הביניים
- בניס יש קהילה יהודית חזקה והרבה שירותים כשרים לתיירים
העיר ניס בדרום צרפת היא האתר של כמה מהמורשת היהודית החשובה באירופה. לא רק ניס הייתה מקלט ליהודים במהלך ימי הביניים (המאות ה-13, ה-14 וה-15) כאשר אנגליה, צרפת, ספרד, פורטוגל, פרובנס, חלקים מסבויה לשעבר ואחרות גירשו יהודים, אלא שהיא גם נחשבה למקלט האחרון עבור יהודים במלחמת העולם השנייה. כעיר תיירותית שחדרי המלון, בתי הקזינו והמסעדות שלה התרוקנו לפתע בתחילת המלחמה, אנשים בעלי יוזמה הבינו שבאמצעות משיכת והגנה על יהודים מרחבי אירופה, הם יכולים להניע מחדש את כלכלת העיר ואף לשגשג בסערה. והם באו באלפים.
ניס סיפקה מקלט ליהודים לאורך ההיסטוריה
בימי הביניים, אנו שומעים לעתים קרובות על עיירות מסוימות בפרובאנס, כמו אביניון וקרפנטרה, שהיו מקלט ליהודים מכיוון שהן מוגנות על ידי האפיפיורים, אך ניס הייתה העיר האמיתית היחידה בצרפת שבה הורשו ליהודים לחיות ובזמנים שונים, מעודדים מאוד להגיע. בדיקה של רישומי הארכיון של ימי הביניים מלמדת כי בנקאים יהודים היו פעילים במיוחד בבנייה ובשמירה על האזור, אך יהודים מימי הביניים באזור היו מעורבים גם בתעשיות רבות, כגון מלח, דיג אלמוגים בשימוש בתכשיטים, טקסטיל ורפואה.
יש לנו תיעודים של יהודים באזור מהתקופה הרומית, חזרה למאה השנייה של התקופה הפשוטה. מאוחר יותר הגיעו לניס כיעדם הסופי יהודים מפרובנס, אנגליה, צרפת, ספרד, פורטוגל, רודוס, גיברלטר, אמסטרדם, שאמברי, תוניסיה, אלג'יריה ועוד רבים. ליהודים בעיר אפילו הייתה שפה משלהם, Judéo-Nissart, תערובת של ניב Nissart של אוקסיטנית ועברית. כשמבקרים בעיר, זה עוזר להיזכר שרק ב-1860 ניסתה התחברה לצמיתות לצרפת. לפני כן ניס הייתה חלק ממדינות סבויה, מדינה שאינה קיימת יותר ואשר נקלטה בסופו של דבר על ידי המדינות המודרניות של צרפת, איטליה ושוויץ.
תחריט של חנוכייה בת שבעה קנים מתחת לרחובות ברובע היהודי לשעבר (צילום: ויה ניסה)
הרחוב היהודי הראשון מימי הביניים או הגטו הנעול בניס מתוארך לשנת 1391 והשערים נפתחו לבסוף לצמיתות רק בשנת 1860. מתחת לעיר במנהרות הגטו, יש גילופים על קירות סמלים יהודיים.
בית הקברות היהודי בניס מתוארך לשנת 1784, מה שהופך אותו לאחד העתיקים באירופה ובאופן יוצא דופן כולל מצבות אשכנז וספרדיות וכן מצבות אחרות בשמונה שפות שונות, המשקפות את המשיכה של ניס לכמה מהאנשים העשירים ביותר באירופה. כאן נוכל לעקוב אחר הפזורה מאות שנים אחורה כדי להבין קבוצות יהודיות שונות, כמו יהודים רוסים בתקופת הצארים, יהודי האפיפיור של אביניון (מימי הביניים), יהודים ספרדים ופורטוגזים או יהודים מהאימפריה העות'מאנית. ניס, כמו אמריקה הייתה יעד חשוב בסוף המאה ה-19 עבור אלה שביקשו לברוח מהפוגרומים של מזרח אירופה.
בית הקברות היהודי בניס ב-Colline du Chateau (צילום: Via Nissa)
ניס בזמן מלחמת העולם השנייה
בשנות ה-40, ניס הייתה המקום האחרון בצרפת בו ניתן היה למצוא אוכל כשר, לראות אנשים לבושים בלבושם היהודי המסורתי ולשמוע יידיש מדברת חופשית ברחובותיה, שכן העיר המשיכה לתמוך בחיי יהודים. למרות שהיא הייתה בתחילה באזור הלא כבוש או בחלק מצרפת של וישי, היא נפלה לשליטת איטליה בשנת 1942. למעשה, ניס הייתה הפרס שמוסוליני קיווה לקבל על ידי השתתפותו במלחמה לצד הגרמנים. עם זאת, הכובשים האיטלקיים לא נשאו את אותה שנאה ליהודים כמו הנאצים ובניס, האיטלקים פעלו באופן פעיל להגנה על היהודים שוב ושוב סירבו לגרש את היהודים בניס והצבו חיילים חמושים מחוץ לבית הכנסת.
במלון רוזוולט שיכנו את הקונגרסים הרבנים היהודים השונים. עם זאת, לא הרבה על ההיסטוריה והמורשת היהודית בניס ידועה לציבור הרחב שכן לבסוף, בספטמבר 1943, עם כניעת הצבא האיטלקי, הפכה ניס למוקד העיקרי של הנאצים ושל אלואיס ברונר האכזרי, זכותו של אדולף אייכמן- יד אדם, להמשיך את גירושם ורציחתם של יהודים. עיר באותה תקופה עם אוכלוסייה כוללת של 250,000, הפכה עד ספטמבר לביתם של לא פחות מ-40,000 יהודים, שוכנת בגלוי בבתי המלון של העיר ומסתתרת בבנייני דירות ברחבי העיר.
ביטי וסרג' קלרספלד עם ראש עיריית נייס אסטרוסי ומכובדים נוספים המנציחים את המגורשים (צילום: ויה ניסה)
הפלישה הגרמנית הזו הולידה רשתות שונות להסתרה והעברה של יהודים, כמו ה-Réseau Marcel, כדי להציל את ילדי היהודים. רבות מרשתות ההגנה הללו הונהגו על ידי הבישוף של ניס בתמיכתה הפעילה של הכנסייה הרפורמית.
בית הכנסת הגדול של ניס (צילום: אולגה גורודולינה)
קהילה יהודית מודרנית בניס
תקופה אחרונה זו של המלחמה הותירה את חותמה ברחבי העיר, ובעוד חלק ניכר מההיסטוריה היהודית בניס אינו מסומן על ידי לוחות או פריטי הנצחה אחרים, ביקור מושכל יראה את העיר ואת המורשת היהודית שלה נותרה ללא פגע. בניגוד לכל כך הרבה ערים באירופה שהייתה להן תרבות יהודית עשירה שנהרסה במלחמה, ניס מעולם לא הופצצה והמורשת היהודית שלה נותרה על כנה. מקומות רבים באירופה שהיו חשובים למורשת היהודית הפכו כעת למוזיאונים וזכרונות העבר בלבד, ובכל זאת יש בניס אוכלוסייה יהודית פעילה המוערכת בכ-30,000, הכוללת את ניס, קאן, זואן-לה-פין ומונקו. מניין בניס מתקיים שלוש פעמים ביום. יש בניס מקוואות, בתי כנסת ובית חב"ד שפונה לתיירים.
רוב הקהילה היהודית היא ספרדית, המגיעה בעיקר מאלג'יריה, תוניסיה עם עצמאותן בשנות ה-60 והאימפריה העות'מאנית, אם כי ישנו בית כנסת אשכנזי. כאן יש את כל המתקנים היהודיים שאפשר להזדקק להם כמו בתי ספר, מסעדות כשרות, מאפיות ומצרכים והם ממשיכים להתרבות. שכיחות אנטישמיות נדירה וראשי הערים וממשלות הערים בניס ובקאן, למשל, תומכים מאוד בישראל ובקהילה היהודית כאן.
רוברט לויט הוא היסטוריון של יהודים בפרובנס ובמחוז ניס. הוא עורך סיורים פרטיים בניס היהודית ובמקומות אחרים בפרובאנס עבור ויה ניסה.