אודות שוודיה
הדומיננטיות של העוינות האנטי-יהודית שהופצה על ידי הכנסייה הלותרנית מנעה מהיהודים להשתקע בשוודיה עד סוף המאה ה -18. מרגע שהחלה האמנציפציה, מספר יהודי שוודיה גדל באופן מיידי מ 1,000 יהודים ל – 3,000 בשנת 1880, ול – 7,000 עד שנת 1933. הקהילה היהודית בשוודיה נוטה לתפיסת עולם ליברלית בהקשר של דת ושמירת מצוות. בין השנים 1933-1939 הוכנסו לשוודיה 3,000 יהודים, ו -1,000 נוספים הורשו להשתמש בשוודיה כנקודת מעבר. ב- 1942, כאשר נחשף אופיו הרצחני של המדיניות הנאצית עברה ממשלת שוודיה שינוי דרמטי והחליטה לקלוט פליטים. קליטתם של אלפי פליטים בזמן המלחמה השפיעה רבות על הקהילה היהודית השבדית. כתוצאה מכך, יהדות שוודיה פעילה במיוחד בארגוני הרווחה היהודיים הבינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים בישראל הקשורים לפיתוח . הקהילה עובדת יחד עם שותפים מקומיים של ארגונים כגון ויצו, הארגון הכללי של נשים יהודיות, הבונים ובני עקיבא. יש גם ארגון של סטודנטים יהודים. מאז 1999, הקהילה הוכרה כאחד המיעוטים הלאומיים הרשמיים במדינה. יידיש היא שפת מיעוט מוכרת רשמית ובלתי-טריטוריאלית, וכ -3,000 יהודי שבדיה שמוצאם בפולין עדיין מדברים בשפה. בשטוקהולם יש שלושה בתי כנסת (שני אורתודוכסים, אחד קונסרבטיבי) ושני רבנים. בתי כנסת פועלים גם בגטבורג (אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי) ובמלמו (אורתודוכסי). ישנם כ – 900 מקומות ישיבה בבית הכנסת הגדול של המדינה (קונסרבטיבי) אשר נבנה בשנת 1870 בסגנון פסאודו "מזרחי". בגלל החוק האוסר על שחיטה, כל בשר כשר מיובא. שטוקהולם מתגאה במספר חנויות כשרות ובמאפייה כשרה.